פרטיות בעידן המידע

העידן הטכנולוגי בו אנו חיים, מאפשר לנו יתרונות רבים של נגישות גבוהה למידע, אפשרויות בלתי מוגבלות לקידום, שיווק ופרסום העסק וגישה מוגברת לקהלי יעד מפולחים ומוגדרים. לכאורה, גן עדן לבעלי עסקים, אולם יש לזכור כי המחיר אותו אנו משלמים כמשתמשים
על נגישות וכלים אלה הינה פרטיותנו.

חיינו והתנהלות העסק שלנו הופכים שקופים יותר ויותר לציבור. מידע אשר בעבר היה נגיש רק בהליך של דרישה וחקירה, קיים ברשת במרחק קליק או שניים. כך למשל מעבר למידע אותו אנו מפרסמים ביוזמתנו, ניתן בקלות לקבל מידע על מצב החברה שלנו, על תביעות אשר הוגשו נגדנו על ידי לקוחות לא מרוצים, השמצות ועוד.

לפגיעה בפרטיות שני צדדים, מצד אחד אנו רוצים את המידע ואת השירותים שאפליקציות כדוגמת וייז (waze) ורשתות חברתיות כגון פייסבוק מעניקים לנו. אנחנו רוצים דוא"ל חינמי כדוגמת ג'ימייל, אולם לחיצתנו על המקש "אני מסכים לתנאי האתר/האפליקציה" מהווה חוזה והסכמה ביננו לבעלי האתר לקבל שירותי תוכן ומידע תמורת המידע עלינו. אנו מסכימים כי אנו מעוניינים בשירות אולם לא תמיד אנו מבינים את כמות המידע אשר מוזרמת עלינו לאותן מפעילות וחברות. החל ממידע בסיסי הכולל את שמנו ורשימות אנשי הקשר שלנו וכלה במידע על רכישות שביצענו ברשת, סוג המידע אותו אנו צורכים, תחביבים ועיסוקים ואפילו מיקומנו המדויק.

הבינה המלאכותית אף מאפשרת למערכות אלה ללמוד אותנו, את ההרגלים הצרכניים שלנו ואת האישיות הייחודית שלנו. מצד אחד, אנו מברכים על כך שמנוע החיפוש שלנו גוגל מציע לנו מיד אפשרויות חיפוש המתאימות לאופיינו ולעיסוקינו. אנו שמחים שהוא מכיר אותנו כל כך טוב ו"קורא" אותנו. מצד שני, הדרך היחידה לאדם המעוניין לשמור על פרטיותו, היא להתנתק לחלוטין מהטכנולוגיה, לא להשתמש בטלפון חכם, אפליקציות, אתרי שירותים חינמיים או רשתות חברתיות. המחיר על ניתוק מסוג זה הוא כה כבד שרובינו מעדיפים לשלם את מחיר הפגיעה בפרטיות ולא להתנתק משלל הכלים הטכנולוגיים אשר הופכים את חיינו לקלים יותר וחברתיים יותר. שמירת ערכי הפרטיות נראים לרובנו שוליים לעומת היתרונות הרבים שהאפליקציות והטכנולוגיה מאפשרת לנו.

כאשר אנו משתמשים ביישומים שונים אנו לא משקיעים מחשבה מי מקבל את המידע עלינו ולאיזו מטרה. אנו מעלים תמונות לפייסבוק מהחופשה, מגיבים בטוקבקים על הפוליטיקה והממשלה ולא תמיד מודעים לכך שמעסיקים פוטנציאלים, שותפים, לקוחות קיימים ועתידיים אף הם חשופים למידע זה אודותינו ועלולים לחרוץ את דעתם עלינו ועל העסק שלנו אפילו מבלי לפגוש אותנו!

יש מספר דוגמאות לעובדים שפוטרו בעקבות סטטוס או תמונה שהעלו לרשת חברתית כזו או אחרת. דוגמה אחת היא מאמנת הכדורסל באיידהו, ארה"ב שפוטרה מהתיכון בו עבדה בשל תמונה שהעלתה לפייסבוק הפרטי שלה, בה היא נראית בביקיני עם בן זוגה.

כיום, עדיין אין קישור בין מאגרי המידע השונים והמידע העצום הנאסף עלינו ברשת נותר ייחודי ליישום בו השתמשנו אולם רכישות של חברות ענק כדוגמת חיבור בין גוגל לפייסבוק, אשר עוד לא התרחש או החיבור שנוצר כאשר פייסבוק רכשה את וואטסאפ. חיבור אשר גרם לכך שכל רשימת הלקוחות שלי מופיעים לי פתאום בפרופיל בפייסבוק כאופציה להצעת חברות. חיבורים שכאלה בעולם העסקי יצרו מצב שבו לא ירחק היום וכל המידע עלינו יהיה מוצלב מכל היישומים בהם אנו משתמשים ובעלי עסקים וחברות יוכלו להתאים לנו שירותים ומוצרים תפורים עבורינו באופן אישי בהתאם לכל מאפייני האישיות המיוחדים לנו.

האם זה טוב או רע? ימים יגידו…

הכותבת הנה עורכת דין אפרת אומיאל פדידה, בעלת תואר שני במשפט וטכנולוגיה.
מעוניינים ליצור עמה קשר? בקרו אותה באתר.

קישור למאמר שפורסם: פרטיות בעידן המידע – Trampolina Magazine