כל בוקר בעת היקיצה, מקיפות אותי כציוצי ציפורים התקוות ליום שיבוא. אולי היום יהיה טוב יותר, מרגש יותר, מעצים יותר ומעודד יותר מהיום הקודם. אולי היום יתרחש לי נס. ואז מתחיל לו היום לחבוט בי כדרכו בהתרחשויותיו הבלתי צפויות. ולא הכל מצליח, ולא הכל זוהר ולא הכל כמו שחשבתי. אבל תמיד נותרת בידי האפשרות לרענן את התחושה להתחבר שוב לאותה תקווה של בוקר, בכל רגע שחולף- מהתחלה.
