תגית: זכויות יוצרים

שותפות או חברה?

טיפים לניסוח הסכם שותפות

יזמים ובעלי עסק רבים מתלבטים בין הקמת שותפות לחברה בע"מ. חשוב לדעת כי קיימים מספר הבדלים מהותיים אשר יש לקחת בחשבון בטרם קבלת ההחלטה.
שותפות הינה צורת התאגדות מאוד פשוטה אשר אינה דורשת הליך משפטי סבוך ועל כן מאוד פופולרית. שותפות מוקמת על ידי שני שותפים או יותר לצורך הקמת עסק המפיק רווחים. השותפות מתחילה להתקיים מיום שהתחילה הפעילות בפועל להקמת העסק. אין שותפות להקמת עסק עתידי.
השותפות צריכה להירשם אצל רשם השותפויות אולם גם שותפות שאינה רשומה קיימת.
בדרך כלל שותפות מוקמת בין חברים טובים או מכרים מאחר והבסיס המרכזי להקמת שותפות הוא יחסי אמון בין הצדדים.
קיימים מספר נושאים מהותיים אשר יש לדעת טרם הקמת שותפות:
כל שותפות פועלת בהתאם לפקודת השותפויות. הפקודה מסדירה את היחסים שיחולו בין השותפים ואת אופן ניהול השותפות וחיסולה. אולם הפקודה היא מאוד דרקונית ועל כן חשוב מאוד לנסח הסכם שותפות ספציפי בין השותפים. מאחר ובהעדר הסכם יחולו הסעיפים הקבועים בפקודה.

שותפות או חברה?

שאלות מנחות להסכם בין שותפים

מאת: עו"ד אפרת אומיאל פדידה, L.L.M  במשפט וטכנולוגיה 

  1. מהי צורת ההתאגדות? (חברה, שותפות וכו')
  2. מיהם השותפים?
  3. מהו שיעור האחזקות שלהם  האם 50% -50% או הסדר אחר?
  4. מהם התחייבויות הצדדים אחד כלפי השני כספיות ואחרות?
  5. מה מביא כל אחד מהשותפים למשל השקעה של כסף, כישורים, ניסיון, ידע וכ"ו.
  6. מהן ההתחייבויות כל שותף מבחינת שעות עבודה, תפקידים?
  7. כמה זמן ישקיע כל צד ומה יהיה הגמול על עבודה זו?
  8. מהן הסנקציות על אי עמידה בהתחייבויות, הן מבחינת השקעה כספית והן מבחינת שעות עבודה?
  9. מהן סמכויות הצדדים?
  10. כיצד מצרפים שותפים נוספים אם בכלל?
  11. מה קורה אם אחד הצדדים רוצה לצאת מהשותפות? האם שותף אחד יכול לרכוש את חלקו של השותף השני? מה התנאים לרכישה כזו וכיצד היא תתבצע.
  12. מה התנאים לפירוק השותפות?
  13. מה הזכויות של כל אחד מהשותפים בקניין הרוחני של השותפות?
  14. מה קורה אם אחד השותפים רוצה לעסוק בעיסוק נוסף ואילו הגבלות יש עליו לגבי סוג העיסוק, זמן השקעה בעסק וכ"ו.

 

  1. 15.  מה קורה במידה ורוצים להפוך לחברה בע"מ?
  2. כיצד מצרפים בעלי מניות אשר מעמדם הוא של יזם ומה ההסכמה הרלוונטית?
  3.  כיצד מצרפים בעלי מניות כמשקיעים ומה ההסכמה הרלוונטית?
  4. כיצד כופים על בעל מניות מכירה?
  5. כיצד מאפשרים יציאה בכבוד של בעל מניות שמעוניין לסיים את התחייבויותיו מול החברה?
  6.  כיצד לאפשר לצדדים לרכוש אחד את השני או לכפות העברת מניות?
  7. האם יש זכויות להצטרפות במכירה כפויה?
  8. האם יש אפשרות לכפות על מכירת המניות לצד שלישי?

© כל הזכויות שמורות ל "אומיאל פדידה משרד עו"ד"


Share

זהירות מוגן בזכויות יוצרים!

זהירות! השימוש בתמונה שלא אתם צלמתם באינטרנט מהווה פגיעה בזכויות יוצרים אשר עלולה לסבך אתכם בתביעה משפטית של עד 100 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק לכל הפרה.
הנושא של הפרת זכויות יוצרים בצילומים ברשת מאוד פופולרי בקרב בעלי הזכויות (צלמים, כותבים ויוצרים אחרים) ויש בידיהם כלים ותוכנות המאפשרות איתור פשוט של הפרת זכויותיהם ברחבי הרשת. בשל הקלות היחסית שבה ניתן לקבל פיצוי יחסית גבוה היוצרים לא מהססים לתבוע ואתם עלולים למצוא את עצמכם בהתמודדות משפטית לא פשוטה רק כי רציתם להשתמש בתמונה יפה בפייסבוק הפרטי שלכם.

Share

השופטת למלשטריך-לטר במחוזי חיפה: "בעידן האינטרנט ברור וידוע כי ניתן להפר זכויות יוצרים

השופטת למלשטריך-לטר במחוזי חיפה: "בעידן האינטרנט ברור וידוע כי ניתן להפר זכויות יוצרים"
"על יוצרים להתכונן ולהבין שבית המשפט לא יגן על זכויותיהם למרות האמור בחוק זכויות יוצרים".

יוצרים היכונו להפרות זכויותיכם! בית המשפט נותן את אישורו להפר את זכויותיכם ברשת האינטרנט ובמידה ותחפשו ההגנה ומזור על פי חוק זכות יוצרים, קיים סיכוי גבוה כי תתאכזבו מההגנה לה תזכו.

הדיון שהתקיים היום, 22.1.14 בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין הפרת זכויות בצילום של הצלמת אפרת אומיאל פדידה, אשר התפרסם כאילוסטרציה לכתבה בעניין שינה במגזין האינטרנטי "דה מרקר", ללא רשותה של האמנית ותוך דריסה והפרה של זכויות היוצרים שלה. בדיון מתחה השופטת ביקורת נוקבת על תביעותיהם של יוצרים להגנה על זכויותיהם במקרים של הפרה ופרשה את גישתה כי יש להתייחס בסלחנות גורפת להפרות של זכויות יוצרים באינטרנט וזאת בשל טעויות אנוש והתנהלות כללית בעידן האינטרנט. (רצ"ב)

חוק זכויות יוצרים החדש חוקק בשנת 2007 במטרה להרחיב את ההגנה לה זוכים יוצרים על זכויותיהם. בחוק החדש השתנו משמעותית הסכומים אותם יכול יוצר לתבוע על הפרות מ- 10,000 ₪ להפרה בפקודה הישנה לעד 100,000 ₪ להפרה בחוק החדש. על פי החוק החדש, זכויות היוצרים נחלקות לשניים: זכות מוסרית ששמו של האמן יקרא על יצירתו והזכות הקניינית על פיה על האמן לקבל תמורה נאותה על השימוש ביצירתו.
מאז חקיקת החוק, התמודדו בתי המשפט עם תביעות מגוונות להפרות בתחומים שונים. מגמת הפסיקה אינה עקבית והוודאות המשפטית לגבי ההגנה לה זוכים היוצרים מעורערת ובלתי צפויה מראש.

גישתה של למלשטריך-לטר מעוררת דאגה רבה לגבי ההגנה המוענקת לאמנים בשמירה על זכויותיהם בעיקר של יוצרים קטנים רבים שבעקבות גישה זו יחששו מלפנות לבית המשפו ולא יוכלו לתבוע את זכויותיהם. מתוך כך צפוי כי ההפרות ימשכו ואף יתגברו, דבר אשר יפגע משמעותית ביצירה ובאמנים. יש לזכור כי מטרתו המרכזית של חוק זכות יוצרים הינה לעודד יצירה בחברה להנאת כולנו וכן לעודד התפתחות תרבותית בקרב האוכלוסיה. רמיסת זכויות היוצרים תוך התעלמות מהחוק ומטרתו, תגרום במהלך השנים לירידה משמעותית ביצירה של האוכלוסייה כולה ואמנים אשר פרנסתם הינה מאמנותם ילכו וייעלמו וכך תיוותר התרבות ענייה, רדודה ודלה.

במקום שבו אמנות ויצירה אינן מוערכות והאמנים והיוצרים לא זוכים להגנה ראויה, תתרחש בריחת מוחות וכישרונות גם בתחום האמנות, למדינות בהן מכבדים ומוקירים את עבודתם וכישרונם של אמנים ומבינים את חשיבות ההגנה על יצירתם.

רוב היוצרים הינם "אמנים עניים" אשר אין להם כספים להוציא על הליכים משפטיים יקרים ובכך נוצר מצב שבו רק אמנים עשירים ומקושרים, קרי: תאגידי הסרטים והקולנוע ואמנים ידועי שם, יוכלו לשמור ולהגן על זכויותיהם ולעומתם זכויותיהם של אמנים מתחילים, סטודנטים ואמנים פחות ידועים, ירמסו על ידי גישה זו והשיטה בכללותה.

למרות שלכאורה נראה כי הדבר הינו עוסק בזוטי דברים מדובר על נושא חשוב מאין כמוהו אשר הינו בנשמתה של החברה האנושית כולה ובאין יצירה, החברה כולה יוצאת נפסדת ומהות החיים וערכם הופכים לריקים מתוכן.

את התובעת ייצגה עו"ד ד"ר מיכל סגל ארנולד

מצ"ב התמונה אשר פורסמה.
מתוך התערוכה: "לישון"
צילום: אפרת אומיאל פדידה

מתוך התערוכה לישון צילום: אפי פדידה

מתוך התערוכה לישון
צילום: אפי פדידה

Share

העאלת תמונה לפייסבוק או שיתוף?

Share

לקחת את החוק לידיים?

כצרכנים וגולשי אינטרנט אנו נתקלים לא פעם בתופעות שמרגיזות אותנו אשר רשויות החוק אינן אוכפות או שאינן מסוגלות לטפל ופשוט גורמות לנו לרצות לקחת את החוק לידיים. לעיתים הפעולות שניתן לבצע ברשת הן מאוד אפקטיביות אולם מצד שני עלולות לגרום לתביעות שכנגד של לשון הרע, פגיעה בשם הטוב, הפרת זכויות יוצרים ועוד. בקיצור, יש לציין שלא תמיד מומלץ לפעול כשריף באופן עצמאי ברשת ורשומה זו אינה באה לעודד פעולות מסוג זה. מצד שני כמה מהסיפורים מאוד מעניינים והצליחו בגדול.

להלן מספר דוגמאות מעניינות:
נקמת הזבל: בשנת 2009 לפני שחוקק חוק הספאם (דואר זבל) האוסר על משלוח הודעות דואר זבל מעבר לפעם אחת לנמען ללא אישורו, התחיל לקבל א., גולש שמבין דבר או שניים באינטרנט, כמות הודעות ספאם יומית מחב"ד אשר פשוט שגעה אותו. הוא כתב שוב ושוב לחב"ד וביקש להסיר אותו מרשימת התפוצה אולם הם התעלמו והמשיכו לשלוח עוד ועוד. לבסוף החליט הגולש לקחת את החוק לידיים. הוא הציף את הרשת במה שנקרא googlebooming העלה אלפי תמונות של בחורות מעורטלות אשר קרא להן בשם חב"ד. התוצאה היתה שתוך מספר ימים כל פעם שמשהו הקיש במנוע חיפוש התמונות של גוגל את המילה חב"ד הוא קיבל עמודים על עמודים של תוצאות של תמונות עירום. מיותר לציין כי חב"ד כלל לא אהבו את העיניין ופנו אל אותו גולש בתחנונים שיסיר את התמונות באופן מיידי. כמובן שהם גם הסירו אותו מרשימות התפוצה. לאחר מספר שבועות, נאות הבחור להסיר את התמונות, אולם בגלל שעשה עבודה מאוד יסודית של פיזור התמונות בכמות גדולה של אתרים, לקח זמן רב עד שכל התוצאות נעלמו מגוגל ובמשך חודשים רבים עדיין ניתן היה לקבל תמונות עירום כתוצאה למילה חב"ד.
chanad_l
תמונה 1: צילום מסך של עמוד תוצאות בגוגל למילה חב"ד

הגנב המרקד: למארק באו, יזם אינטרנט, נגנב המחשב הנייד. למזלו הוא מבין קצת במחשבים והיתה לו על המחשב תוכנה המאפשרת לו שליטה מרחוק. הגנב השאנן היה כל כך מבסוט מהמחשב החדש שלו שהוא הציב אותו באמצע המטבח ופצח בריקוד סוער מול מצלמת הוידאו של המחשב. את הסרטון שצילם הוא כמובן שמר על המחשב. באו הצליח להיכנס מרחוק למחשב הגנוב, לשלוף משם את הסרטון ולהעלות אותו לאתר יוטיוב עם הכותרת האטרקטיבית " אל תגנבו מחשבים מאנשים שמבינים במחשבים". הסרטון זכה למאות אלפי צפיות וחייו של הגנב הפכו לגיהנום. הוא פוטר מעבודתו וכל מכריו גילו שהוא גנב. הוא פנה בתחינה לבאו שיסיר את הסרטון ואפילו החזיר את המחשב. אבל באו לא ויתר על נקמתו המתוקה והשאיר את הסרטון ברשת. עד היום יש לסרטון מעל 1,900,000 צפיות.

הסרטון: "אל תגנבו מחשבים מאנשים שמבינים במחשבים"

הגיטרה השבורה: כמה מאיתנו התנסו בחוויה של טיסה? מה הייתם עושים אילו גיליתם שהמטען אותו אכסנתם בבטחה בבטן המטוס נהרס או הושחת? דבר כזה בדיוק קרה לדייב קרול זמר אנונימי שטס ביונייטד איירליינס וגילה לתדהמתו עם הנחיתה כי חברת התעופה שברה לו את הגיטרה. בניסיון נואש לקבל פיצוי פנה במשך שנה לחברה ונענה בסירוב מוחלט לטפל בפנייתו כאשר החברה מסתתרת מאחורי הטענה כי אינה אחראית לכבודה על המטוס. לאחר שנה של תסכולים החליט קרול לעשות את מה שהוא הכי טוב בו, הוא כתב שיר וקרא לו "יונייטד שוברת גיטרות" השיר הפך ללהיט וזכה למעל ל- 12 מליון צפיות. הנזק שנגרם לתדמית של יונייטד היה אדיר והם התחננו בפניו כי יסיר את הסרטון. אולם בנקודה זו קרול כבר הפך לזמר מפורסם ומומחה לחשיפה ברשת. חברת הגיטרות נתנה לו גיטרה בחינם, הוא עשה סרטון המשך שבו הוא מתנצל בפני עובדת החברה ואומר שהוא יודע שהיא לא אשמה ורק מילאה את תפקידה. בנוסף כתב קרול גם  ספר רב מכר אשר מסביר את רזי השיווק במדיה החברתית.


הסרטון: "יונייטד שוברת גיטרות"

ארץ נהדרת לא שילמה: דוגמא מקומית דומה מישראל. זוג יוצרים הכינו סרטון על המחאה החברתית בקיץ. התוכנית ארץ נהדרת רכשה מהם את הסרט כדי לשדרו בתוכנית ספשייל שיצרו על המחאה. אולם שנה אחרי, ולמרות פניות מרובות, עדיין לא קבלו היוצרים את הכסף.היוצרים לא התעצלו והעלו לרשת סרטון בו הם מספרים בשירה על העוול שנעשה להם.

כיאה לארצנו הקטנה תוך פחות משעה הסרטון היה בכל אתרי החדשות ברשת וזכה ל 88,000 צפיות.
ויש גם סוף טוב.

בסרטון המשך: ההפקה התקשרה ושלחה את הצ'ק במונית…

בקיצור, האם לקחת את החוק לידיים? לא מומלץ. אולם במשפט האזרחי ישנן דרכים רבות להגיע לפתרון לסכסוך גם לא דרך בתי המשפט. בכל מקרה יש להיזהר כאשר נלחמים בסכסוך שלא לעבור על חוקים בעצמכם. מה שבטוח, שקלו והתייעצו לפני שאתם מנסים את זה בבית.

Share

זהירות משימוש בתמונות של אחרים באינטרנט

זהירות מהפרת זכויות יוצרים! השימוש בתמונה שלא אתם צלמתם באינטרנט מהווה פגיעה בזכויות יוצרים אשר עלולה לסבך אתכם בתביעה משפטית של עד 100 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק לכל הפרה.
שימו לב, הנושא של הפרת זכויות יוצרים בצילומים ברשת מאוד פופולרי בקרב בעלי הזכויות (הצלמים) ויש בידם כלים ותוכנות המאפשרות איתור פשוט של הפרת זכויותיהם ברחבי הרשת. התביעה היא כסף קל ולעיתים קרובות יותר משתלמת ממכירה לגיטימית של התמונה. היזהרו כשאתם משתמשים בפייסבוק שלכם בתמונות שלא אתם צילמתם ובודאי שבאתרכם המקצועי.

ואנקדוטה קטנה בנושא: סטודנט לתקשורת במכללה בה אני מלמדת, רצה כחלק מהפרוייקט שלו, להכין מודעת פרסומת לפאב. הוא השתמש בתמונה של אלברט איינשטיין ועיצב אותו בפוטושופ שותה בירה. מסתבר שהזכויות לכל הקשור לאלברט איינשטיין שייכות לאוניברסיטה העברית, אשר איתרה בקלות את התמונה שהועלתה לפייסבוק הפרטי של הסטודנט, לא ריחמה על היותו סטודנט והגישה נגדו תביעה ע"ס 20,000 ש"ח. בסופו של דבר הנושא נסגר בפשרה על 12,000 ש"ח שגם הם סכום לא פעוט עבור סטודנט.
אגב, לפני מספר חודשים היתה פסיקה של ביהמ"ש בארה"ב על הפרה דומה בעניין דמותו של איינשטיין אשר קבע כי האוניברסיטה הגזימה עם הפרשנות הרחבה שלה לגבי הגנת זכויות היוצרים על דמותו וכי 50 שנה לאחר מותו הם זמן מספיק כדי שהתמונה תהפוך לנחלת הכלל.

Share