עו"ד אפרת אומיאל פדידה,  LLM במשפט וטכנולוגיה

התאבדותו של אריאל רוניס ז"ל  בעקבות השמצות בפייסבוק ותביעתה של אריאנה מלמד על שנקראה "מטורפת" באח הגדול העלתה למודעות את הנושא של תביעות לשון הרע והנזק הנפשי העצום אשר עלול להיגרם לאדם אשר שמו הטוב הוכפש ונרמס על ידי אחר.

גם בעלי עסקים חשופים לשני הפנים של תביעות לשון הרע: מהצד המשמיץ עסקים אחרים ומהצד הסובל מהשמצה של לקוחות או מתחרים. חשוב לדעת כי חוק איסור לשון הרע קובע פיצוי של עד 100 אלף ₪ ללא הוכחת נזק על הפצת לשון הרע. על פי התנאים הקבועים בחוק מספיק להשמיע את דבר לשון הרע בפני אדם אחד בלבד והדבר יחשב ללשון הרע. ועל כן נדמה כי הרצון לתבוע תביעות לשון הרע צצות לאחרונה כפטריות אחר הגשם. אחר הסיבות המרכזיות לכך היא העולם הטכנולוגי עטור אמצעי הפרסום והתקשורת בו אנו חיים. בניגוד לעבר שבו ההפצה להמונים היתה בידי אנשי תקשורת ועיתונות בלבד, בעידן האינטרנט כל אדם הפך להיות למשדר אשר בקצה אצבעותיו היכולת להרוס ולפגוע באחר תוך חשיפת דעותיו לעשרות, מאות ואף אלפים ממכריו וחבריו הוירטואליים ברשתות החברתיות ובאפליקציות השונות דוגמת פייסבוק ווואטסאפ וגם בדוא"ל.

ידנו "קלה על ההדק" ואנו יכולים בין רגע לשגר את מחשבותינו והרהורי ליבנו על אחרים לנמענים רבים ולגרום לנזק רב. גם לנו כבעלי עסק יכול להיגרם נזק עצום מלקוח לא מרוצה אשר בחר להשמיץ אותנו באינטרנט. קיימים אינספור מקרים בהם בעלי עסקים נפגעו בצורה משמעותית מדברים אשר נכתבו על שירותיהם ברשת ולעיתים הנזק הוא כה גדול עד שבעל העסק נאלץ לסגור ולהפסיק את הפעילות כפי שקרה למשל לבעל צימר בצפון בעקבות פוסט משמיץ אותו כתב גולש לאחר השהות במקום.

הבעיה היא שלא תמיד ניתן לדעת מי עומד מאחורי הפרסום ואילו אינטרסים הוא משרת כך למשל יתכן והעומד מאחורי הפרסומים הוא עסק מתחרה אשר מטרתו להרוס אתכם על מנת שהוא יוכל להצליח.

השמיצו אתכם? מה ניתן לעשות כדי למזער את הנזק?

א.      לתת את הגירסה שלכם : כמובן שלא ניתן למנוע ממשהו לפרסם לשון הרע עליכם, אולם ניתן להקטין את הנזק באמצעות תגובה לפרסום, המסבירה ומבהירה את הדברים מנקודת מבטכם. בעלי עסק נוטים להתעלם מהשמצות והכפשות ברשת ואז הגולשים נותרים עם גרסת המשמיץ בלבד. עדיף להגיב ולכתוב את הגרסה שלכם.  שימו לב כי בעת הכתיבה אינכם משתמשים בלשון הרע בעצמכם. הקפידו שהתגובה תהיה מנוסחת היטב ותיצור רושם טוב עליכם כבעלי עסק.

ב.      לצאת בקמפיין יחסי ציבור לשיפור תדמית העסק: זה הזמן לחשוף לעולם א כל הדברים הטובים שהעסק שלכם עושה עבור אחרים. אתם נוהגים לתרום לנזקקים? השתתפתם באירוע למען מטרה חשובה? עשית טוב לאחרים? זה הזמן לפרסם זאת הן באתר ובעמוד הפייסבוק שלכם והן באמצעי התקשורת הקונבנציונליים. עדיין לא עשיתם משהו מסוג זה? זה הזמן ליזום כזו פעילות.

ג.       להתיעץ עם עו"ד טרם הגשת תביעת לשון הרע: הגשת תביעה כרוכה בעלויות גבוהות עבור התובע ועל כן, על מנת להימנע מתביעות סרק מומלץ להיוועץ עם עורך דין המומחה בתחום לשון הרע על מנת שייתן חוות דעתו על סיכויי התביעה והתאמתה להפרת חוק איסור לשון הרע.

כיצד להימנע מלהיתבע על לשון הרע?

1. הבעת דיעה היא חלק מחופש הביטוי, אולם כשאתם מביעים דיעה ברשת תמיד סייגו את הדברים בכך שתכתבו "לדעתי" או "מהחוויה שלי" ולעולם אל תציגו את הדברים כעובדה.

2. השתמשו תמיד במילים עדינות ומנומסות, לא משנה עד כמה אתם כועסים על התבטאות של מישהו הימנעו מלקלל, להשמיץ, לאיים וכ"ו.
3. הימנעו מלהביע דיעות קיצוניות בנושאים השנויים במחלוקת, כבעלי עסק עליכם לחשוב מה לקוחות פוטנציאליים יחשבו למקרא הדברים. למרות שחופש הביטוי הוא חשוב עדיף להימנע מלפרסמו בריש גלי מאחר וזה יכול לפגוע בכם בעתיד. זכרו כי אתם הפנים של העסק שלכם וכל דבר אותו אתם אומרים או מבטאים משפיע ישירות על התדמית של העסק.
4. הימנעו מלחשוף אחרים מידע וסודות של אחרים ברשת או לפרסם תמונות של חרים ללא קבלת רשות מהם.
5. זכרו: העולם הוא שקוף! כל מה שנמצא ברשת יכול להגיע לכל אחד ואחת בעולם. כן, גם אם זה בקבוצה סודית, כן גם אם רק שלחתם את זה לחבר/ה הכי טוב/ה.

פרק א': פרסום לשון הרע באינטרנט
הורים שימו לב! הילדים שלכם מחזיקים ברגעים אלו ממש כלי נשק קטלני אשר יכול לפגוע בהם אנושות נפשית ופיזית, להכניס אותם לצרות צרורות וחמור מכך הם לא מודעים למסוכנותו של הכלי. ומי נתן כלי זה בידם אתם שואלים? ובכן ככל הנראה שאתם עצמכם.
כפי שכבר נחשתם מדובר במחשב והטלפון הנייד בהם הם משחקים בשקיקה ברגעים אלו ממש.
מצד אחד, ישנה תחושה בקרב הציבור שהאינטרנט הוא כלי תקשורת פרוץ וחסר צנזורה או גבולות אשר בו מותר לכתוב כמעט הכל. ואכן בשל ראשוניותו היחסית של תחום האינטרנט, החקיקה אינה מכסה עד היום את כל המקרים המתרחשים בו מדי יום. בשל כך, גם הגולש הפשוט עלול למצוא את עצמו לעיתים בסיטואציה בה הוא הופך לעבריין אינטרנט בשל פעולות תמימות ויומיומיות.
לשון הרע באינטרנט:
"כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לאדם כחיים עצמם. הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר". אהרון ברק נשיא בית במשפט העליון (בדימוס).

לדוגמא: הלכתם לקניות והמוכר עיצבן אתכם? חשבתם להשמיץ אותו ואת החנות באינטרנט? עצרו!!!שיקלו היטב את צעדיכם כי אתם עלולים להיתבע ולשלם פיצויים גבוהים מאוד (החל מ 50,000 ש"ח ואף דברו על שינוי החוק לעד 300 אלף ש"ח ללא הוכחת כל נזק).
התחושה המוטעית, הרווחת אצל משתמשי פייסבוק רבים היא שנדמה להם שדף הפייסבוק שלהם הוא המקום הפרטי שלהם, בו הם יכולים לשכון בצנעה, ללא ידיעתו של איש. נדמה להם, שלאחר שבחרו לעצמם את ה"חברים" שלהם, הם רשאים להאמין, שכל דבר, שהם מפרסמים בדף שלהם, "נשאר בין חברים". נדמה להם שככל שאדם זר כלשהו קורא את דבריהם, הוא חודר לפרטיותם. אולם לא כך הדבר!
סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965  קובע כי פרסום לשון הרע לאדם אחד לפחות היא עוולה אזרחית. מה שאומר שגם אם אתה אומר משהו שנחשב לשון הרע לחבר הכי טוב שלך על מישהו אחר הדבר יחשב לפרסום. כל שכן בעמוד הפייסבוק הפרטי שלך שיש בו בודאי לפחות עשרות אם לא מאות או אלפי חברים. וגרוע מכך, פרסום לשני אנשים ויותר יכול להיחשב גם עבירה פלילית.
כך שגם אם פרסמת משהו בקבוצה סגורה או סודית בפייסבוק עדיין יכול הדבר להיחשב לפרסום על פי החוק ולא תינתן הגנה מעצם היות הקבוצה סגורה או סודית.
עוד דבר שחשוב לזכור: זהירות! כל מה שאתם עושים באינטרנט ובמחשב נשמר ואפשר לשחזר אותו. אפשר לזהות אתכם גם אם אתם כותבים בעילום שם. העולם הוא שקוף! אפשר למצוא כל דבר שהעלתם לרשת האינטרנט גם אם זה בקבוצה סגורה, בפרטי או בקבוצה סודית.
אם יש לכם משהו סודי או רע לכתוב על מישהו הדבר הבטוח ביותר הוא פשוט לשמור זאת לעצמכם! בטח שלא להעלות אותו לאינטרנט בשום צורה או דרך. ויעידו על כך עשרות שחקניות וידועניות, כדוגמת סקרלט ג'ונסון ומילה קוניס, אשר האקר אחד בשם כריסטופר צ'ייני פרץ לחשבון הדוא"ל הפרטי שלהן בג'ימייל והוריד משם תמונות עירום אותן הפיץ ברשת.

האם ילדכם הינם ברי אחריות פלילית בכלל?
החוק קובע כי קטין הוא ילד/נער שהוא מתחת לגיל 18 שנים.
קטין מעל גיל 12 אשר ביצע עבירה פלילית יישא באחריות פלילית למעשיו ואף ניתן להגיש כנגדו כתב אישום ולהענישו על מעשיו. תחול עליו אחריות פלילית למעשיו, ניתן לעכבו, לעצרו, לחקרו כחשוד ואף להעמידו לדין בגין מעשיו, הכול בכפוף להוראות שבחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971.
בני נוער רבים אינם מודעים לכך שחלה עליהם אחריות פלילית והם בדרך כלל אומרים לעצמם משהו כגון "אני רק ילד, מה כבר יכולים לעשות לי".

האינטרנט יכול לגרום גם למוות:
סיפורה הטרגי של מייגן מאייר: מייגן מאייר, ילדה בת 13 אשר התמודדה עם בעיות של בטחון עצמי נמוך ודיכאון. אל הילדה פנה ילד בוגר יותר, באמצעות האתר MySpace. הנער פלירטט איתה במשך כמה שבועות. לפתע, החל לשלוח לה הודעות מאשימות, ולאחר מכן הודעות עם מסרים מרושעים. מייגן, שבורה בגין הארועים, התאבדה. בהמשך, הסתבר כי הנער היה דמות וירטואלית אשר נוצרה על ידי כמה מבוגרים, וביניהם אימא של אחת מחברותיה של מייגן, חברה אשר מייגן הסתכסכה עימה. למרות שאותה האם הועמדה לדין היא מעולם לא הורשעה באשמת הריגה ו/או רצח. הוריה של מייגן הקימו עמותה לסיוע במניעת הישנות מקרים דומים.

גם אמנדה טוד בת 15 מקנדה התאבדה בעקבות הצקות חוזרות ונשנות בפייסבוק.
וגם קרולינה פיצ'ו בת 14 מאיטליה התאבדה בגלל סרטון עירום שלה אשר הופץ ברשת.
וגם בארצינו הקטנה כבר קרו מספר מקרים: באשדוד שתי נערות בנות 13 ו 14 ניסו להתאבד בגלל הצקות באיטרנט וניצלו בנס.
נער בן 16 ממרכז הארץ התאבד בתליה עקב הצקות שספג בפייסבוק.

התלמידים איימו בפייסבוק להרוג את המורה:
המורה מירב אמדורסקי מנס ציונה לא האמינה כשגילתה שתלמידיה פתחו נגדה קבוצות בפייסבוק הקוראות להרוג אותה. "ה-20 ביוני הוא יום חיסולה", נכתב באחת הקבוצות. כעת, לאחר שהתלוננה במשטרה, היא תבעה עשרה נערים ונערות על הוצאת לשון הרע. בסוף הגיעו להסכם פשרה, לפיו הם יתנצלו בפניה ואף יתרמו סכום כסף לבית יד לבנים בעיר.

צילומים חושפניים וקטלניים:
הנוער היום מצטלם כל הזמן. המצלמה זמינה והיד על כפתור הצילום קלה מאוד. מצטלמים ומעלים לרשת. לכאורה מעשים תמימים וחסרי סכנה, אולם הנוער אינו תמיד מודע להשלכות החמורות וההשפעות שיגרמו לו במידה והצילומים יופצו ויחשפו בפני העין הלא נכונה. במקרה כזה הנזק עלול להיות חמור ובלתי הפיך והצילומים עלולים להרוס ולפגוע נפשית. כמו במקרה של י':
י' הצטלמה מקיימת יחסי מין עם בן זוגה. לאחר שנפרדו, הוא שלח את הסרטונים בוואטסאפ לחבריו, ששלחו אותם לחברים שלהם וכן הלאה. התוצאה: י' סבלה משלושה התקפים פסיכוטיים, ניסתה פעמיים להתאבד, אושפזה באברבנל, ונאלצה לעזוב את עבודתה ואת דירתה. בראיון בלעדי ל-mako סיפרה: "הגוף שלי נחשף לכולם, זו בושה ופדיחה. זה אונס כי כולם ראו".

גם לקללות עלולות להיות השלכות חמורות:
למרות שנקבע בפסיקה כי רוב הקללות לא יפלו בגדר לשון הרע, עדיין יש קללות היכולות לסבך את האומר אותן בייחוד בהקשרים מסויימים:
תושב חיפה אשר קילל את חברתו בפייסבוק נאלץ לשלם לה פיצויים בסך 50,000 ש"ח. אותו אדם הורשע בהוצאת לשון הרע של חברתו לשעבר ברשת החברתית, אחרי שכתב כינויי גנאי לצד תמונתה ברשת. החברה הגישה קובלנה פלילית נגדו. לאחר שנודע לה כי לאחר פרידתם כי בן זוגה לשעבר פרסם תמונתה בדף הפייסבוק האישי שלו ומתחת לכך כינה אותה בכינוי גנאי באנגלית.
ובמקרה נוסף שבו קילל אדם את גרושתו בפייסבוק ונקבע כי ישלם לה פיצויים בסך 37 אלף ש"ח. השופטת אף קבעה בפסק הדין כי הפיסבוק הינו אמצעי קטלני של ממש.

גם באקדמיה לא סובלים קללות:
סטודנט במכללה אשר קילל את ראש החוג בקבוצה סגורה של סטודנטים והושעה לצמיתות מהלימודים.

הפצה של לשון הרע כדי לפגוע בעסק:
גולש צעיר בן 16 כתב ביקורת נוקבת על חנות אופניים בפורום אופניים באתר תפוז. בעל החנות ראה את הפרסום המשמיץ ותבע את הצעיר על לשון הרע בסכום של 100,000 ש"ח. לאחרונה הגיעו הצדדים לפשרה. הצעיר יתנצל בפורום וישלם לבעל החנות המושמץ 1,200 ש"ח.

מקרה במבה: מהנדסת בחברת HP ,מסיבה לא ברורה, המציאה סיפור על תמותת תינוקות כתוצאה מאכילת במבה והפיצה אותו בדוא"ל. השמועה נשאה לה כנפיים במהירות וחברת אוסם הפסידה סכומים עצומים בשל ירידה חדה במכירות המוצר. ברור כי אוסם יכולה לתבוע את המהנדסת על לשון הרע והנזק שגרמה, אולם מה עם כל אלה אשר שיתפו פעולה והפיצו את המייל הלאה? האם גם הם חשופים לתביעה?
ובכן אל תמהרו להפיץ מידע אשר יתכן ועלול להיחשב כלשון הרע! בית המשפט קבע כי תביעה נגד מפיצים מדרגה שניה ואילך, תהיה תלויה בנסיבות הפרסום. על המפרסם לפעול כאדם סביר ולבדוק את אמיתות ומהימנות המידע שהעביר לאחרים, אחרת סביר להניח כי ימצא כמוציא לשון הרע. יכול בית המשפט להגיע למסקנה כי מדובר במידע שעל פניו נחזה למידע אמיתי ולא ניתן היה לברר את אמיתותו בנסיבות העניין וקיימת חשיבות עליונה בשיתופו והפצתו לכל דיכפין גם אם קיים סיכון בפגיעה בשם הטוב. במקרה של במבה יתכן והמפיצים מדרגה שניה היו יכולים לטעון כי כאשר מדובר בחשש לתמותת תינוקות הם חשו אחריות להפיץ את המידע לקרוביהם על מנת למנוע אסון. אולם לא כל מקרה יכסה בהגנה מסוג זה. על כן חשבו היטב לפני שאתם מעבירים הלאה לרשימת התפוצה שלכם. 

שימו לב! תביעות לשון הרע מגיעות לפתחו של בית המשפט מדי יום. האינטרנט מהווה כלי קל ופשוט להפצת המידע לכמות גדולה של נמענים וככל שהכמות גדולה יותר הנזק עלול להיות רב יותר.

המלצות כיצד לנהוג וממה להיזהר:

1. כשאתם מביעים דיעה ברשת תמיד לסייג את הדברים ולכתוב "לדעתי" או מהחוויה שלי ולא כעובדה.
2. לא לקלל, להשמיץ, לאיים וכ"ו.
3. לא להביע דיעות קיצוניות זה יכול לפגוע בכם בעתיד.
4. לא להצטלם במצבים אינטימיים ולא להעלות לרשת תמונות שלא הייתם רוצים שכולם יראו.
5. כשאתם כותבים משהו תמיד תחשבו מה יקרה אם אמא שלכם, סבתא שלכם או מישהו שאתם מאוד רוצים להרשים יראה את מה שכתבתם. ותחשבו פעמיים.
6. זכרו: העולם הוא שקוף! כל מה שנמצא ברשת יכול להגיע לכל אחד ואחת בעולם. כן, גם אם זה בקבוצה סודית, כן גם אם רק שלחתם את זה לחבר/ה הכי טוב/ה.

"שמו הטוב של אדם – המוניטין שצבר לעצמו במהלך חייו – הוא נכס מקניינו, הנרכש לעיתים בעמל רב ולאורך זמן. הוא מהווה ביטוי חשוב לכבודו של האדם: הן כבוד במובן honor, ההוקרה וההכרה הנובעים ממעמדו בחברה אליה הוא משתייך, והן כבוד במובן dignity, להימנות על בני הקהילה, ובכך להגשים את עצמו ולעצב את אישיותו".   השופט אליעזר ריבלין