לפעמים הטירוף של החיים משכיח מאיתנו שצריך ללמוד גם להשאיר מקום למנוחה. מוזר כמה מעט זמן אנחנו משאירים לעצמנו לשם אגירת כוחות, מילוי מצברים וחידוש האנרגיות. אני לא מדברת רק על שינה, אלא על ישיבה/שכיבה חסרת מטרה על הספה, בהייה באוויר ובנוף, בלי מטרה, בלי משימות ובעיקר בלי רגשות אשמה. עם השנים גיליתי שכשאני מרשה לעצמי לנוח אני הרבה יותר רגועה, נחמדה ויצירתית. ועל כן אימצתי לי את המשפט הבא: "קסמים וניסים מתרחשים כשאני נחה". תהיו טובים אל עצמכם.
