לפני מספר ימים ביקרתי בצריף של בן גוריון בשדה בוקר. ראש הממשלה הראשון של ישראל אשר התעקש לחיות בצניעות ואירח את אורחיו המכובדים מרחבי העולם בדירתו הצנועה מאוד. גם אריק איינשטיין לימד אותנו השבוע שיעור חשוב על צניעות ועל המאמץ הזה של כולנו להיות באור הזרקורים לחיות חיים ראוותניים, להראות ולהוכיח לכל העולם שאנחנו מישהו חשוב שהגיע למשהו בחיים. פעם מישהי חכמה אמרה לי שגם אם יש לך כתר ותכשיטים יקרים לא צריך להסתובב איתם כל היום ולנופף בהם לעיני כל. לעיתים העושר והגדולה האמיתית היא ביכולת שלנו להצניע את כל האוצרות שלנו ולהופיע מול העולם בבגדים רגילים ויומיומיים. כשגרתי בלוס אנג'לס גיליתי כי העשירים האמיתיים לא מסתובבים עם בגדים נוצצים אלא לובשים בגדים צנועים אשר איכותם ניכרת עליהם. בעלי החנויות והמוכרים למדו שלא לשפוט אדם הנכנס לחנות ע"פ בגדיו כי לא פעם העושר הגדול מתחפש במסווה של פשטות. ברור כי לכולנו נוצות טווס מפוארות אשר ניתן לפרוש אותן לכל עבר ולהסתיר עמם לאחרים את הנוף, אולם מהות העוצמה לדעתי היא ללכת אחרי שאיפות ליבנו בין אם זכינו לכבוד ולתהילה ובין אם ההכרה תגיע כמו שקרה לאמנים רבים רק לאחר מותנו. מי ייתן ואנו וילדנו נזכה לעוד מודלים רבים נוספים לחיקוי ולהערצה כאלה המקדשים את העומק, הכישרון והמהות של הדברים ולא את הסממנים החיצוניים בלבד.
